פסק-דין בתיק ת"א 1071-06

התובעת השכירה לנתבעת ציוד רפואי, אשר שימש את הנתבעת במרפאה לרפואת שיניים.

לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את הסכם השכירות, באי תשלום דמי השכירות מחודש 1/03 ועד לחודש 8/03, בסכום מצטבר של 21,264 ש"ח.

התובעת טוענת, כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות בכך שלא העבירה שטר חוב, אותו התחייבה להעביר, להבטחת החזר הציוד.

כמו כן, התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את ההסכם, כאשר לא שילמה את המע"מ בגין החודשים 10/02-12/02, ע"ס 1,400 ש"ח.

לטענת התובעת, הנתבעת גם לא החזירה לידיה את הציוד הרפואי שהושכר, ועל כן עליה לשלם לתובעת פיצוי בגין הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מכך שהציוד לא הוחזר לידיה, אותו העמידה על סך של 75,000 ש"ח.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי הציוד הרפואי שהושכר התקלקל, ולמרות פניותיה החוזרות ונשנות לתובעת בדרישה לתקן את הציוד, נמנעה התובעת מלעשות כן. לפיכך, נאלצה הנתבעת לסגור את המרפאה למשך 3 ימים, ואף נאלצה לתקן את הציוד על חשבונה, כאשר עלות התיקון עמדה על סך של 10,974 ש"ח. הנתבעת טוענת כי היא רשאית לקזז את סכום התיקון מדמי השכירות.

לטענת הנתבעת, היא ביצעה טיפולים בלקוחות של התובעת, אשר הטיפול בהם החל על-ידי רופאת שיניים שעבדה אצל התובעת, אך לא הסתיים. במקרים בהם שילמו הלקוחות לתובעת עבור הטיפולים מראש, קיבלה התובעת את התשלום בעוד שהנתבעת נאלצה לסיים את הטיפול. לטענת הנתבעת, היא זכאית לקבל תשלום בסך כולל של 71,940 ש"ח עבור הטיפולים בלקוחות התובעת וכן רשאית לקזז סכום זה מדמי השכירות.

ביחס לציוד, ניתן צו עיקול על-ידי לשכת ההוצל"פ, וזאת לבקשת נושה של התובעת. הנתבעת טוענת, כי ביום 31.8.03, מועד בו הסתיימה תקופת השכירות, התובעת הגיעה למרפאה כדי לקחת את הציוד בחזרה, ואז בוצע במקום צו עיקול אשר אסר על הוצאת הציוד. על כן, הציוד אוחסן בגלריה של המרפאה, והנתבעת הפסיקה לעשות בו שימוש. מאוחר יותר, הוציא הנושה אשר לטובתו ניתן צו העיקול, את הציוד מהמרפאה.

מטעמה של התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית. התובעת חוזרת בתצהירה על הגרסה שפורטה בכתב התביעה.

מטעמה של הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית, אשר בו חזרה על גרסתה כפי שפורטה בכתב ההגנה וכן הוסיפה ופרטה לעניין פניותיה לתובעת ולקרובי המשפחה של התובעת שעבדו עימה, בבקשות לתקן הציוד שהתקלקל.

כמו כן, טוענת הנתבעת בתצהירה, כי התובעת מסרה לה שיק ע"ס 10,000 ש"ח, להבטחת תשלום שכרה עבור הטיפול שתיתן ללקוחות של התובעת, אך מאוחר יותר הגיעו למרפאה בחורים שדרשו ממנה את השיק, והיא נאלצה לתת להם אותו.

הנתבעת מפרטת בתצהירה את הנסיבות שארעו ביום 31.8.03, כאשר התובעת הגיעה למרפאה כדי להוציא את הציוד, ובסמוך לכך הגיעו אנשי הוצאה לפועל והודיעו על עיקול הציוד.

הנתבעת הגישה מספר תצהירי עדות ראשית של עדים, ביחס להסכמה שהיתה בין הצדדים, לפיה הנתבעת תטפל בלקוחות התובעת ותוכל לקזז המגיע לה מתוך דמי השכירות.

בדיון שנערך בפני, העידו התובעת והנתבעת ונחקרו בחקירה נגדית על האמור בתצהירים שהוגשו.

כמו כן, העידו ונחקרו, ביחס לתצהירים שהוגשו, העדים: מר גולדנברג פביאן, מר איגור ג'טמן וגב' דורה ג'טמן.

עדים נוספים שתצהירם הוגש מטעם הנתבעת לא התייצבו למתן עדות ועל כן נקבע כי יש להתעלם מתצהירם.

הטענה לאי החזרת הציוד

התובעת טוענת, כי הנתבעת הפרה את ההסכם בין הצדדים בכך שלא החזירה את הציד שהושכר.

אין מחלוקת, כי על הציוד השייך לתובעת הוטל צו עיקול במסגרת הליכי הוצל"פ שנוהלו נגד התובעת על ידי נושה בשם חנונוב סרגיי.